לפני מספר שנים, אנה רג'ינה מפנמה חזרה מבית הספר לביתה ואמרה לאימה שהיא צריכה להכין מצגת על שתלי השבלול שלה.
"כששאלתי מדוע, תשובתה הייתה: "אני לא צריכה; אני רוצה. ביקשתי מהמורה לאפשר לי להסביר לכל הקבוצה על ליקוי השמיעה שלי כדי שלא אצטרך להסביר לכל אחד בזה אחר זה". בעיניי זו עדות מצוינת לעוצמה ולחוסן הנפשי שלה למרות שילדים עלולים להיות בעייתיים מאוד לפעמים", מסבירה אימה, אנה לורה.
אנה רג'ינה עברה השתלה של שתלי שבלול יומיים לאחר יום הולדתה השני – ביום שתל השבלול הבינלאומי. כיום, בגיל 11, אנה רג'ינה הנושאת מעבדי קול Cochlear™ Nucleus® 5 בשני הצדדים היא תלמידה מלאת ביטחון עצמי ופופולארית בבית הספר הדו-לשוני שלה.
אולם, אפילו כשמדובר על ילדים בעלי ביטחון עצמי, אנה לורה מסבירה שעדיין חשוב לנקוט פעולות לבניית החוסן הנפשי – וזה דורש עבודה. בשאלות והתשובות הבאות, אנה לורה משתפת את מה שעזר למשפחה זו.
שאלה: מדוע חשוב להמשיך לעבוד על הביטחון העצמי?
אני חושבת שבניית הערכה עצמית היא דרך ולא יעד. בתי חזקה וחדורת ביטחון עצמי מיום היוולדה. אולם לעיתים, כמו כולם, יש לה חששות והיא אינה אוהבת להיות חירשת ושונה.
שאלה: מהו המסר שהעברת לאנה רג'ינה?
תמיד אמרנו לאנה שכולנו שונים ובעלי יכולות שונות. חלקנו זקוקים למשקפיים, אחרים סובלים מסוכרת ויש כאלה שאינם יכולים ללכת – אך כולנו יכולים להצליח ולמצות את יכולותינו. נוסף לכך, חינכנו את ילדינו למשמעת וסייענו להם להוכיח שהם יכולים לעשות דברים ושאינני אמורה לעשות עבורם את מה שהם מסוגלים לעשות למען עצמם.
שאלה: כיצד בניתם את כישורי ההאזנה והשפה שלה?
עשינו בבית את מה שלמדנו בטיפול – כל יום באותה השעה. הכול נעשה במשחק. נשאנו תמיד עפרונות צבע, את המחברת שלה וכרטיסיות. כיוון שלא עמדו לרשותנו משאבים רבים, הכנו את חומרי הלימוד בעצמנו – למשל, תרשימים המתארים מילים מסוימות, הדפסים ובובות. בעלי ואני האמנו שיש צורך במשמעת ובעקביות ברגעי ה'גירוי' היומיומי.
גם שיחות קבועות עזרו. אחיה הבכור, לואיס ז'ילברטו, תקשורתי מאוד ועודד אותה תמיד. הוא ממשיך לעשות זאת גם כיום – מתקן אותה ומסייע לה לתקן טעויות.
אסטרטגיית למידה מצוינת נוספת הייתה שירה. בכל נסיעה במכונית, טיול או הליכה לסופרמרקט – ניצלנו כל רגע לשירה ולגירוי השפה שלה. אנה רג'ינה שרה המון, וסבתה מצד אביה, יאיה, שרה איתה הרבה. אני מאמינה בכל ליבי שזה עזר.
שאלה: עם אילו אתגרים התמודדתם?
כהורים, בהחלט לא קל לקבל את העובדה שיש לנו ילד הסובל מליקוי שמיעה. אנו חייבים להיות סלחנים כלפי עצמנו, לחיות את הכאב ולקבל אותו. אם אנו זקוקים לעזרה, אנו פונים לקבל אותה ומאמינים שאם התינוק הזה הגיע למשפחתנו זה כיוון שיש לנו את מה שהוא צריך כדי לחיות היטב.
שאלה: האם נקטת פעולות ספציפיות מסוימות כהורה?
הייתי בורה לחלוטין לגבי ליקוי שמיעה, אך ניסיתי לקרוא ולהבין את הנושא כדי לסייע לה. פניתי לאגודות לילדים חירשים, חיפשתי באינטרנט ארגונים וספרים ולמדתי – תמיד במטרה לסייע לה.
שאלה: איזה מסר היית מעבירה להורים אחרים?
לעולם אל תחשבו שהם לא יכולים לעשות משהו, כי הם יכולים. אמרו להם שהם יכולים וסייעו להם לעשות אותו.
