עצות מחונכים עבור מתבגרים כבדי שמיעה

להיות מתבגר זה קשה אפילו בזמנים הטובים ביותר, אבל כשמרגישים שונים בגלל ליקוי שמיעה, טוב לקבל תמיכה מאחרים באותו המצב.

"בני נוער כבדי שמיעה מתמודדים עם אתגרים ייחודיים. זה קשה להיות שונה", אומר ג'ון לואי, מנהל לאומי של ארגון אוסטרלי שעוזר לבני נוער עם ירידה בשמיעה להתחבר לחונכים חירשים.

"אנשים אחרים לא צריכים להניח ששימוש במכשיר שמיעה פותר את הבעיה לחלוטין עבור המשתמש והופכת את המצב ל"רגיל". ליקוי שמיעה הוא לקות בלתי נראית, ולכן מוטל על כתפינו הנטל להסביר ולקדם את הנושא."

למרבה הצער, לא לכולם יש גישה לקבוצת חונכות ותמיכה שעוזרת להתחבר לאחרים שמבינים את האתגרים שלהם, לכן ג'ון וצוות החונכים שלו החליטו לשתף את העצות המעשיות האלה עבור בני נוער, משפחתם והחברים שלהם.

חיבור עם בני אותו גיל שחולקים את אותן החוויות הוא חשוב ביותר

לדבריו של ג'ון, "חשוב לבני נוער לשוחח עם אחרים בעלי ניסיון דומה ולהבין בדיוק מה עובר עליהם, ולא רק עם הורים, מורים ואודיולוגים בעלי כוונות טובות

"הרבה יותר מועיל לשמוע את הדברים מבני גילם. לדוגמה, ייתכן נער מסוים לא ירצה להשתמש בטכנולוגיות מסייעות כלשהן בכיתה, מכיוון שזה מסמן אותו כשונה מנקודת מבט חברתית.

"אם הנער ישוחח עם מתבגר אחר שמשתמש בטכנולוגיה מסייעת מכיוון שחשוב לו להצליח בלימודים, ישמע את הדברים מבן גילו שנמצא במצב דומה, ולא מאדם מבוגר, יכול לשנות את הפרדיגמה שבה היה שבוי."

החונך נומיקי לאו אומר שבני אותו גיל – בניגוד להורים – מחוברים ומבינים את חיי היומיום של המתבגרים, למשל, חיי חברה שמתנהלים דרך רשתות חברתיות ואתגרים חדשים אחרים.

הציבו לעצמכם מטרות ומצאו מודלים לחיקוי

ג'ון אומר שחשוב "לקבל את המציאות המעשית של ליקוי השמיעה ולמצוא דרכים לעקוף את הקשיים. הגדירו את המטרות שלכם – אל תתנו לאנשים אחרים להגדיר אותן עבורכם. אלו הם החיים שלכם."

"אל תתייחסו לליקוי השמיעה כאל מחסום. זהו אתגר, אבל הוא לא חייב להוות מגבלה. כדי שאחרים יקבלו אותך, עליך קודם כל לקבל את עצמך. תמיד השמיעו קול והגידו מה אתם צריכים.", מוסיף נומיקי.

"בשבילי, המפתח היה ביטחון עצמי", אומר חונך אחר, ג'ו מוואד. "קשה לחזק את הבטחון העצמי כשיש לכם ליקוי שמיעה, אבל ברגע שתצליחו, השמיים הם הגבול. תוכלו לשוחח עם אנשים אחרים על ליקוי השמיעה ולהסביר להם אותו, כך שהם יבינו יותר את המצב שלכם וישמחו להכיל ולעזור לכם. אם לא תגידו דבר, רוב האנשים לעולם לא יבינו שאתם מתקשים לשמוע אותם ולא יעשו צעדים כדי לשפר את התקשורת אתכם."

אוליביה בארנס, חונכת נוספת שיש לה שתל שבלול, ממליצה להקיף את עצמך במודלים חיוביים לחיקוי הדומים לך.

"צפו בראיון עם שחקן חירש ב-YouTube או מישהו במצבכם שמדבר על החוויות שלו", אומרת אוליביה. "מצאו תחביב כלשהו, כגון משחקי וידאו או קריאה וכתיבה, ושוחחו עליו עם אנשים בעלי תחומי עניין דומים. כך תבנו בהדרגה את הבטחון העצמי. לאט אבל בטוח תרכשו מיומנויות, ובמהרה היכולת ליזום שיחות על מצבכם תהפוך לחלק מהחיים הרגילים."

כיצד הורים יכולים לעזור?

ג'ון מציע לבנות את יכולתם של ילדיכם להסביר את מצבם כבר מהילדות המוקדמת.

"אל תעטפו את הילדים בצמר גפן! אפשרו להם ללמוד שכישלון הוא חלק מהחיים והצלחה היא עניין של התמדה. חשבו מחדש על המדדים של 'הצלחה' שבהם אתם מאמינים – זה לא עניין של להיות מנכ"ל/ית או סלבריטאי/ת או ספורטאי/ת צמרת; הצלחה היא החיים עצמם, מה האדם בוחר לעשות איתם וכיצד הוא מפתח את הכישורים שלו כדי להיות טוב יותר במה שהוא בחר לעשות."